תיאור
זהו הספר השלישי בטרילוגיה בין היסטוריה למִבדֶה (fiction). הספר הראשון שואת יהודי יוגוסלביה יצא לאור בהוצאה משותפת של מכון מופ"ת ויד ושם (תשנ"ט). הספר השני האידיאולוגיה והמדיניות הנאצית בספרות, בקולנוע ובמוזיקה התמקד בשואת יהודי גרמניה וראה אור בהוצאת מורשת (תשס"ט). ספר זה, החותם את הטרילוגיה, מתמקד בשואת יהודי הונגריה בפרספקטיבה תלת-ממדית: היסטוריה, ספרות וקולנוע.
כל אחת משלוש המדינות נבחרה בשל מאפיינים ייחודיים לה: יוגוסלביה ייחודית בשל הפסיפס האנושי הכללי שלה וההטרוגניות של יהודיה (אשכנזים וספרדים), וכן היא המדינה היחידה באירופה הכבושה ששוחררה על ידי התנועה הפרטיזנית המקומית ולא על ידי הצבאות של בנות הברית; בגרמניה גובשו וצמחו האידאולוגיה והמדיניות הנאצית. שם ראשית ושם אחרית; הונגריה נבחרה משום שבה חי ופעל בה הקיבוץ היהודי השני בגודלו (לאחר פולין) שהושמד בשואה. זאת ועוד, היא הייתה המדינה האחרונה שהנאצים כבשו באביב 1944, בעת שמדינות אחרות כבר שוחררו. הנאצים אף נתנו עדיפות להשמדת יהודי הונגריה על פני הצלת החיילים הגרמנים בחזית המזרחית.
בדורנו, במרחק של שני דורות מהשואה, שבה ועולה ביתר שְׂאת השאלה כיצד יש להנחיל את זיכרון השואה לדורות הבאים. ההנחה היא שאין די בתיאור העובדות ההיסטוריות כדי ליצור תובנה של האירועים והזדהות עמם. אי לכך רצוי להאיר נושא מורכב ורגיש זה מכמה נקודות מבט ולא רק מההיבט ההיסטורי. ספרי הטרילוגיה פונים אל הממד הרגשי-חוויתי מבלי לוותר על לימוד העובדות והאירועים ההיסטוריים. שלושת הספרים מנסים להמחיש את "אקלים התקופה" (Zeitgeist) באמצעות ספרות, קולנוע ומוזיקה.
השמדתם של מרבית יהודי הונגריה נעשתה במהירות חסרת תקדים, בתוך חודשים ספורים. למרות זאת, בתודעה הציבורית ובשיח הבית-ספרי כמעט שאין דנים בנושא, למעט בפרשת קסטנר ובגבורתה של חנה סנש: הדיון בפרשת קסטנר נעשה בהקשר של שיתוף פעולה עם הנאצים ועל רקע הפרשות הפוליטיות שהסעירו את מדינת ישראל בשנות החמישים המוקדמות; סוגיית חנה סנש נדונה בהרחבה כחלק מתרומת היישוב הקטן והאמיץ בארץ להציל את יהודי אירופה. גבורתה נתפסה כחלק בלתי-נפרד מגבורת ה"ישראלי החדש" במולדתו, המוכרת גם כמיתוס "יפי הבלורית והתואר".
ספרנו זה נועד להעלות את שואת יהודי הונגריה למרכז הדיון ההיסטורי-חינוכי ולהבליט את המורכבות ההיסטורית ואת הדילמות האנושיות והמוסריות השזורות בה.
ד"ר לילי הלפרט-זמיר, מרצה בכירה במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין בירושלים וחברה במועצה האקדמית במכללה. מתמחה בשני נושאים – חקר השואה ומגדר – ועומדת בראש המרכז ללימודי נשים ומגדר במכללה. פרסמה כמה ספרים, ארבעה מתוכם על חקר השואה וכן עשרות מאמרים בעברית ובאנגלית, שעניינם חקר השואה ומגדר. מאז 2013 מכהנת כנציבה לטיפול בתלונות על הטרדות מיניות ובמניעתן.
פרופ' דורון נידרלנד, מכהן כיושב ראש המועצה האקדמית במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין בירושלים. תחומי המחקר וההוראה שלו הם: היסטוריה כללית ויהודית של מרכז אירופה במאות י"ט-כ'; ניתוח ביקורתי של ספרי לימוד בהיסטוריה; תולדות החינוך בישראל, ובעיקר תולדות הכשרת המורים. הוא השתתף בכתיבה ובעריכה של שמונה ספרי לימוד בהיסטוריה לחטיבה העליונה. עבודת הדוקטור שלו יהודי גרמניה – מהגרים או פליטים? עיון בדפוסי ההגירה בין שתי מלחמות העולם ראתה אור בהוצאת מאגנס, תשנ"ו.
